פרק 10 - 15 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 520 2. רכיב ההולדבק בעסקת המניות: הסוגיה בנושא רכיב ההולדבק נסובה בעיקר סביב השאלה האם תשלום ההולדבק, כפי שטען פקיד השומה, הוא במהותו תשלום למייסדים בעבור הנכסים של החברה ולמעשה מהווה חלק מהתמורה שקיבלו המייסדים בעסקת המניות ולפיכך השווי שיש לקבוע בעסקת העברת ה - FAR הינו 75 מיליון דולר, או שמא רכיב ההולדבק, כפי שטענה הקסהדייט, הינו תשלום למייסדים בעבור עבודתם, כך שהשווי שיש לקבוע בעסקת העברת ה - FAR הינו 65.8 מיליון דולר. בית המשפט דחה את טענת החברה וקבע כי רכיב ההולדבק הוא חלק מהתמורה שקיבלו המייסדים באופן יחסי עבור מניותיהם . לא מדובר בתשלום עודף על התשלום שקיבלו יתר בעלי המניות. כלומר, אם המייסדים לא יעמדו בתנאי ההולדבק, הם יקבלו תשלום מופחת על מניותיהם. השופטת הרחיבה בסוגיה זו באומרה כי יש להבחין בין תשלום עבור עבודה, ובין תשלום מותנה עבודה או בכפוף לעבודה. תשלום עבור עבודה משקף את העבודה שנעשתה או שתעשה והיא הסיבה לתשלום. לעומת זאת, תשלום מותנה עבודה לא משקף בהכרח את העבודה שנעשתה או שתעשה, אלא הוא מהווה תנאי לקבלת תשלום שיכול להתקבל עבור נכסים אחרים . השופטת מחזקת את טענת החברה כי במסקנה לפיה מדובר בחלק מ השווי בעסקת המניות, אכן נוצר מצב של טשטוש בין המישור האישי למישור תאגידי , אך האחראים ליצירת המצב כאמור הינם מיקרוסופט ישראל, ה חברה והמייסדים, אשר קבעו בהסכם עסקת המניות כי ה תמורה שמגיעה למייסדים על בסיס נכסי ופעילות ה קסהדייט תהיה מותנית בעבודה אישית שלהם. הכפפת תשלום שווי המניות לעבודת המייסד, היא שמטשטשת בין המישורים, ואין ללמוד מכך כי לא מדובר בחלק משווי המניות. עוד מוסיפה השופטת כי בניגוד לטענת החברה ובשונה מאשר נפסק בעניין ג' יטקו , בהתאם לאשר נקבע במפורש בהסכם עסקת המניות, תשלום ההולדבק משולם באופן ברור ומובהק עבור המניות עצמן ובזיקה לבעלות בהן . לא מדובר בתשלום עודף , אלא בחלק מתמורת המניות, שמשולם באותו היחס למייסדים כמו ליתר בעלי המניות. מעמדת החברה כפי שעולה בטענותיה, נוצר מצב בו ישנו תמחור שונה למניות המייסדים ולמניות של יתר בעלי המניות, באופן המשפיע על שווי נכסי החברה, כאשר מניותיהם של המייסדים הן ששוות פחות , מצב שאינו מתקבל על הדעת. 3. התאמה משנית כתוצאה משווי בחסר בעסקת העברת ה - :FAR אחת הטענות של פקיד השומה הייתה כי הואיל ולא שולמה מלוא התמורה בעסקת העברת ה - FAR כתוצאה מקביעת השווי בחסר בעת יישום שיטת השוואת המחיר ) 65.8 מיליון דולר ולא 75 מיליון דולר(, יש לבצע התאמה משנית ולסווג את הסכומים שלא שולמו כתוצאה מקביעת השווי בחסר כהלוואה החייבת במס בגין ריבית רעיונית ובהתאם להטיל חבות מס בגין הריבית הרעיונית בידי החברה . מנגד, טענת החברה לעניין החלת ההתאמה המשנית היא שלא קיים מקור חוקי בישראל אשר מתיר מיסוי הכנסה רעיונית הנובעת מהתאמה משנית. השופטת קבעה באופן חד משמעי כי אין לקבל את טענת החברה בעניין זה, שכן סוגיה זו נידונה בעניין קונטירה )ע"א (943/16 ובמסגרתו נפסקה ההלכה על ידי בית המשפט העליון לגבי החלת ההתאמה המשנית. לפיכך, נותר לדון בקביעת שיעור הריבית החייבת במס שנצמחה מההתאמה המשנית שנעשתה. שיעור הריבית שנקבע על ידי המשיב בגין ההלוואה הרעיונית הינו 1.01% בעוד לטענת החברה שיעור הריבית צריך להיות שיעור הריבית הבין - ח ברתית ששולמה בפועל על הלוואות אמיתיות בין חברות בקבוצת מייקרוסופט, או לחילופין להשתמש בשיעור הריבית הנמוך יותר בדוחות הכספיים הציבוריים של מייקרוסופט . בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענת החברה לעניין שיעור הריבית הרעיונית . בית המשפט הוסיף כי בדומה לשיטת השוואת המחיר, ככלל, עדיף להתבסס על נתונים כפי שאלו נקבעו ב שוק מאשר להתבסס על נתונים תיאורטיים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=