פרק 10 - 15 פסקי הדין הבולטים בתחום המיסים בשנה החולפת 515 15.2 מחילת חוב, סיווג יהלומים בבעלותו של יהלומן כמטלטלין לשימוש אישי / ע"מ 3572-04-21 דוד ורדי נ' פקיד שומה גוש דן עובדות: דוד ורדי, יהלומן ותיק הפועל שנים רבות בענף ") המערער (" , ייבא לאורך השנים יהלומים באמצעות ספקים זרים ובעיקר דרך שותפות עסקית ארוכת שנים עם יהלומן סיני בשם ליקסין ") ליסקין (" . במהלך השנים הלך והצטבר חוב גדול של המערער כלפי ליקסין, בעיקר בגין אספקת יהלומי גלם שנרכשו באשראי. החוב, שהגיע לסך של כ 16- מיליון דולר בסוף 2014 ") החוב ,(" לא שולם זמן ממושך עקב משבר עולמי בענף היהלומים, ולטענת המערער גם עקב שלילת רישיונו למסחר בחו"ל למשך שנתיים. המערער טען כי במרוצת השנים פנה ליקסין מספר פעמים למערער בבקשה להסדיר את החוב, אך רק בשנת 2016 החוב נפרע, לא בתשלום כספי, אלא ב אמצעות מסירת שישה יהלומים לליסקין. לשיטת המערער – מקורם של היהלומים בתכשיטי משפחה שהיו בבעלותו הפרטית לאורך שנים. המשיב, פקיד שומה גוש דן, סבר כי החוב למעשה נמחל כבר ב - 2014 לנוכח היעדר פירעון החוב במשך שנים רבות, ולכן לשיטתו יש לראות בכך "מחילת חוב", שהיא אירוע מס החייב במס הכנסה. כאשר המערער שינה את הדיווח בדוחותיו, וניסה להציג את הפירעון ב - 2016 כאירוע עסקי שנעשה באמצעות נכסים פרטיים, עלתה מחלוקת מהותית נוספת: האם מדובר בפירעון אמיתי, ומהו טיב הנכסים ששימשו לפירעון – מלאי עסקי, או מיטלטלין פרטיים שאינם חבים במס. טענות המערער: החוב לליסקין לא נמחל, אלא נדחה בהסכמה עמו לאורך השנים; פירעון נעשה לבסוף ב - 2016 באמצעות מסירת יהלומים משפחתיים בעלי ערך סנטימנטלי ובלית ברירה. היהלומים הנמסרים הם תכשיטים משפחתיים, נכסים פרטיים שברשותו מזה עשרות שנים – ועל כן העברתם אינה אירוע מס ואינה מכירה של נכס עסקי. העברת נכסים בתוך המשפחה או משימוש אישי לעסק, במיוחד כאשר המקור הוא נכס פרטי וסנטימנטלי, לא אמורה להיחשב אירוע מס. טענות המשיב: היעדר פירעון במשך שנים רבות ומשך הזמן יוצר חזקה למחילת החוב בשנת 2014 , לכן יש למסות את הסכום כהכנסה ממחילת חוב. לא הוכח שהיהלומים מקורם בתכשיטים פרטיים, ויש לראות בהם חלק מהמלאי העסקי; ממילא, גם אם מדובר בנכסים פרטיים, יש למסות את ההעברה כ"מכירה" בהתאם לדיני מס רווחי הון וסעיף 100 לפקוד ת מס הכנסה המטיל מס על העברת נכס שבבעלותו הפרטית של נישום לעסקו כמלאי עסקי. בית המשפט המחוזי )השופט קירש( קיבל את הערעור באופן חלקי 1. מחילת חוב: בית המשפט קבע כי הוא מקבל את גרסתו של המערער לפיה הוא פעל לפירעון החוב ועל כן החוב לא נמחל כבר בשנת 2014 . השופט קבע כי החוב שעמד כאמור על כ 16 - מיליון דולר נפרע בשנת 2016 רק בחלקו - סכום של 5.29 מיליון דולר )בהתאם לשווי המוצהר בתעודות המשלוח שנחתמו בעת שנשלחו לליסקין(. יתרת החוב שלא נפרעה עומדת על סך של 10.6 מיליון דולר בלבד והיא מחויבת במס לנוכח היותה הכנסה ממחילת חוב בשנת 2016 , בהתאם לסעיף 3 )ב( לפקודת מס הכנס ה הקובע כי , כל ויתור מצד נושה הופך להכנסה חייבת במס, גם אם לא נאמר במפורש. הסיבות בגינן קבע בית המשפט כי עסקינן במחילת חוב הינן: • במשך תקופה ארוכה החוב לא נפרע בפועל, ונראה כי לא נעשו פעולות רבות לגבייתו מצד הספק. זו אינדיקציה לכך שהנושה למעשה ויתר על חובו. • המערער לא הציג כרטסת הנהלת חשבונות מפורטת או תיעוד מסודר על שינויים בחוב, מקורו ופרעונו. בית המשפט הסתמך על מסמכי מאזן והצהרות. • הדו"ח השנתי לשנת 2016 הציג את החוב כאילו לא נפרע, אף על פי שהמערער טוען כי נפרע. התיקון בדיווחים נעשה רק מאוחר, תוך כדי דיוני שומה. • בית המשפט מצא שפרעון חלק מהחוב אכן התבצע )בשווי היהלומים שצוינו בתעודות המשלוח(. עם זאת, רק סכום זה התקבל כפי רעון מוכח בפועל.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=