פרק - 14 ביטוח לאומי 500 בית הדין האזורי לעבודה פנה לסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, לפיו הכנסותיו של עובד שכיר שתילקחנה בחשבון לצורך חיוב בדמי ביטוח לאומי הן הכנסותיו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 )2 ( לפקודת מס הכנסה: "השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה, שניתנו לעובד ממעבידו". בהקשר זה, ביה"ד פונה למבחן "נוחות המעביד או הנאת העובד" שפותח ואומץ בפסיקה לגבי השאלה אימתי הוצאה שהוציא המעביד תותר לו בניכוי לפי הפקודה, ללא זקיפת הכנסה לעובד. בהתאם למבחן זה, נדרשי ם להתקיים שני תנאים מצטברים בכדי שניתן יהיה לקבוע כי הוצאה מהווה טובת ה נאה לעובד: ) 1 ( יש לבחון האם טבע התפקיד שממלא העובד מצריך אותו להיזקק להנאה בה מדובר; ) 2 ( יש לבחון האם ההטבה גורמת לעובד להנאה ניכרת. ביה"ד בחן חוות דעת של רשות המסים שצירף המל"ל לכתב ההגנה ושעליה סמך את שומתו, וקבע כי נסיבותיה שונות מנסיבות המקרה דנן, וכי יישום המבחן הנ"ל על נסיבות המקרה מביא למסקנה כי אין לראות באירועי הגיבוש שארגנה החברה לעובדיה כ"טובת הנאה" החייבת בתשלום דמי ביטוח, שכן העובדים אינם מפיקים "טובת הנאה ניכרת" מאותם אירועים . זאת ועוד, בנסיבות העניין, ישנה חשיבות לגיבוש העובדים לצורך תפקודה היעיל של החברה, ולכן החברה היא הנהנית העיקרית מאירועים אלו, שכן צומחת לה תועלת כלכלית מגיבוש העובדים, העולה באופן ניכר על ההנאה הנגרמת לעובדים אגב ההטבה, שהיא מוגבלת ולא ניכרת. בהנחיה מיום 9 באפריל 2018 ובהתייחס לפס"ד דה נשון, פרסמה רשות המסים את עמדתה לגבי זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים ) ראו חוזר 3.1 לחוברת זו - הוצאות עודפות .( לסקירת ההנחיה של רשות המסים ופס"ד דה נשון - ראו חוזר מסים 21.2018 של משרדנו . . 2 חיוב משרד עורכי דין בדמי ביטוח לאומי בגין אירועי גיבוש לעובדים ב"ל 10162-11-20 שקל ושות' עורכי דין נ' המוסד לביטוח לאומי עובדות המקרה: שקל ושות' עורכי דין )" התובעת "( היא שותפות של עורכי דין ש ערכה אירוע גיבוש רק לעובדי המשרד בחו"ל בסופי שבוע לתקופה של שלושה ימים, במהלכו התקיימו אירועי גיבוש משותפים לרבות נסיעות בג'יפים, פעילות אתגרית, סיורים רגליים ופעילות פולקלור. לא שולם שכר עבור 2 מתוך 3 ימי הנופש. עובדים לנו בחדרים משותפים וצוותו לפעילות האתגרית על ידי המעביד. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה: כאשר מדובר באירועים שאינם כוללים השתלמויות לימודיות או מקצועיות כלל, אלא פעילויות שבמרכזן רווחתו של העובד וכל כולן מוקדשות לפעילויות פנאי שונות ומהנות, קיימת "זיקת הנאה משותפת" הן למעסיק והן לעובד. לפיכך, "אופיו המעורב של אירוע הגיבוש ותרומתו המשולבת הן למעסיק והן לעובדים מצדיק את סיווגו כ"אירוע מעורב" ובתור שכזה לא ניתן להחיל עליו את הכללים שהמחוקק קבע ביחס לאירועים בהם הנהנה העיקרי הוא המעסיק". התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה שהיא הנהנית העיקרית, לא הביאה נתונים מספריים שניתן להפיק מהם מהי מידת השפעה של האירועים על מצבת כח האדם ולפי חיתוך העיסוק ואף לא נתנה הסבר מספק לשאלה מדוע לא שילמה שכר עבודה לעובדים עבור 2 מתוך 3 ימי הנופש, חרף הטענה בדבר נחיצות הפעילות למהלך העבודה ומדוע היה צורך לקיים את הפעילות בסוף השבוע. הערות - בהנחית רשות המסים מיום 9 באפריל 2018 )בהתייחס לפס"ד דה נשון של בית הדין האזורי לעבודה(, פורסמה עמדתה לגבי זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים. על פי ההנחיה, במקרים בהם מתקיימים כל התנאים שלהלן , ניתן לראות באירוע ככזה שבו טובת המעביד גוברת על טובת העובד, ולכן, אין צורך לזקוף שווי לעובדים: א. צרכי העבודה מצדיקים עריכת אירוע גיבוש לעובדים, כגון: מקומות עבודה בעלי מספר רב של עובדים, נדרשת עבודת צוות וכיוצ"ב; ב. ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק והעובדים הרלוונטיים מוזמנים לאירוע; ג. ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם; ד. העובדים לא זכאים לצרף בת/בן זוג לאירוע הגיבוש או לחלק ממנו )לרבות כל קרוב, כהגדרתו בסעיף 76 )ד( לפקודת מס הכנסה(; ה. פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה. במידה וחלק מהפעילות נערכת בסוף שבוע ו/או במהלך חופשות, יש לזקוף שווי מלא על כל הפעילות; ו. לו"ז הפעילות נקבע או מאושר על - ידי המעסיק; ז. הפעילות נערכת בישראל; ח. מטרת הפעילות הינה לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים. כמו כן, הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=