פרק - 14 ביטוח לאומי 493 חלוטה ואין המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. עוד נקבע, שיש לגלם את טובת ההנאה )שווי הרכב( שנוצרה לעובד גם בגובה דמי הביטוח הלאומי שלא נוכו מהעובדים. דיון והכרעה בפני בית הדין הארצי לעבודה: בית הדין הארצי קבע שדין הערעור להידחות וזאת מטעמיו של בית הדין האזורי, בהתאם לתקנה 108 )ב( לתקנות בית הדין לעבודה )סדרי דין(, התשנ"ב - 1991 . בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי אין בידו לקבל את טענות המערערת לפיהן העדר בחינת דיווחי המערערת על ידי פקיד השומה והפיכתן של השומות לסופיות, משמען קביעה פוזיטיבית של פקיד השומה המחייבת את המל"ל להסתמך עליה. אין לגזור גזירה שווה בין העדר בדיקתה של רשות המיסים ל דיווחים שהמערערת הגישה, לבין שומת ניכויים של מס הכנסה אשר נבדקה ונבחנה על ידי מס הכנסה ובסיומה יצאה קביעה מטעמו. במקרה שלנו נקבע כי מדובר בשומה עצמית שהפכה לשומה סופית בשל חלוף הזמן ולא בקביעה פוזיטיבית של רשות המס ולכן המל"ל מוסמך להוציא קביעה לפי סעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי לתשלום דמי הביטוח ואין הוא מחויב לסמוך על הדיווחים של המערערת. .4 הקשר בין שומת ניכויים במס הכנסה לשומת ניכויים בביטוח לאומי ב"ל 23732-07-18 גשר תעשיות והנדסת חשמל בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי עובדות המקרה: גשר תעשיות והנדסת חשמל בע"מ )" התובעת "( היא חברה פרטית שעוסקת במתן שירותי הנדסת חשמל. התובעת קיבלה מהביטוח הלאומי הודעה על כך שביום 19.4.17 עתידה להיערך ביקורת לשנים – 2010 2014 . עוד קודם לכן ביום 2.3.16 קיבלה החברה הודעה מרשות המיסים על כך שעתידה להיערך ביקורת לשנים – 2011 2015 ביום .21.3.16 ביום 26.6.17 נערך הסכם בין התובעת לבין רשויות המס בעניין שומת ניכויים של החברה לשנים 2012-2014 , שבו חויבה התובעת בגין שווי שימוש ברכב לעובדיה. לטענת התובעת - הוסכם כי "שומת ניכויים לשנת 2011 תאושר כמדווחת ללא חיובים". הסוגייה שבמחלוקת : האם קיימת מניעה למוסד לביטוח לאומי לקבוע שומה בגין שנת 2010 , לגבייה קיימת התיישנות במס הכנסה, ובגין שנת 2011 לגביה קיים הסכם שומות מס הכנסה ניכויים לפי טענת התובעת ולפיו תאושר ללא חיובים. דיון והכרעה בבית הדין האזורי לעבודה: בית הדין קבע כי אין לקבל את טענת התובעת כי נערכה לה שומת ניכויים לשנת 2011 שכן היא לא הוכחה. עוד נקבע כי משעה ששומת החברה לשנת 2010 התיישנה, ולא נבדקה לגופה, הרי שלא מדובר בקביעה פוזיטיבית המחייבת את המוסד לביטוח לאומי כפי שנקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מיום 13.5.21 בעב"ל 15414-08-20 רמת בטיחות בע"מ )סעיף 3 לעיל(. בעניין השומה לשנת 2011 קבע בית הדין כי יש לעשות הבחנה בין שומת החברה לבין שומת הניכויים. כידוע שומת החברה ממסה את הכנסות החברה ולעומת זאת שומת הניכויים ממסה את הכנסות עובדי החברה ועל כן המוסד לביטוח לאומי פעל כדין שעה שהתעלם מהסכם שומת החברה לשנת 2011 , ביצ ע ביקורת ניכויים, והוציא קביעה לתשלום דמי ביטוח בהתאם לסעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי על רכיבים שכלל לא נבחנו על ידי רשויות המס. עוד יוזכר בהקשר לנושא זה כי תקופת ההתיישנות החלה על פעולותיה של רשות המיסים שונה מתקופת ההתיישנות שחלה על המוסד ולכן גם מהטעם הזה, המוסד לא היה מנוע מלערוך שומת ניכויים ביחס לשנים 2010 ו - 2011 . ביחס לבעל השליטה, שלו יש שומות סופיות במס הכנסה לשנים 2010-2011 שכללו גם התייחסות להוצאות רכב, קבע בין הדין שהטבה שקיבל בגין רכב צמוד ניתנה לו בסכומי נטו, ולפיכך גילום המס נועד לחשב את טובת ההנאה בערכי ברוטו. לסיום קבע בית הדין שחיוב נוסף בשלב ההשגה אינו בגדר הרחבת חזית.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=