פרק - 14 ביטוח לאומי 491 14.2 הקשר בין שומות מס הכנסה לשומות ביטוח לאומי בחוזר זה ריכזנו מספר פסקי דין מהשנים האחרונות שעוסקים בקשר בין שומות מס הכנסה לשומות ביטוח לאומי. .1 הטלת קנסות ביטוח לאומי בגין שומות שהוצאו למעסיקים בעקבות ביקורת ניכויים שנערכה על - ידי מס הכנסה עב"ל 53714-02-19 המוסד לביטוח לאומי נ ' מד"א, אוניברסיטת בר אילן , ממן ונס )להלן: "הלכת מד"א"( פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה דן במאוחד בארבעה ערעורים שהתעוררה בהם שאלה משפטית משותפת בדבר סמכותו של המוסד לביטוח לאומי ") המל "ל "( להטיל קנסות על מעסיקים בגין שומות שהוצאו להם בעקבות ביקורת ניכויים שנערכה על - ידי מס הכנסה. בית הדין קיבל את ערעור המל "ל ברובו בכל הערעורים. ככלל, מציין בית הדין, כי כאשר המל "ל מסתמך על שומת ניכויים שנערכה במס הכנסה, כבר נקבע בפסיקה )הלכת גדות(, כי ראוי שתהיה התאמה בין קביעות פקיד השומה במס הכנסה לקביעות פקיד הגביה במל"ל . עוד מוסיף ומציין בית הדין, כי בהלכת גילאון המוזכרת בפסק הדין, סיווג מס הכנסה לגבי הכנסה מסוימת היא המחייבת גם לגבי תשלום דמי ביטוח לאומי . מכלל האמור, קובע בית הדין הלכה, שכאשר שומת הניכויים עם מס הכנסה היא תוצאה של הסכם פשרה, המל "ל רשאי להוציא שומת ניכויים בעצמו, אולם משנערכה שומת ניכויים על - ידי מס הכנסה, לרבות במסגרת הסכם פשרה עם המעסיק, רשאי המל "ל להתבסס עליה. בפסק הדין, ערך בית הדין דיון בסמכות המל "ל להטיל ולהפחית קנסות, תוך שהוא קובע כללים ועקרונות למקרים דומים שיעוררו סוגיות דומות להוצאת שומת ניכויים, חיוב בהפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה וכן חיוב בקנסות מכוח חוק הביטוח לאומי, לפי ארבעה מועדים שלהלן: • המועד הראשון - היום ה 15- שאחרי תקופת התשלום )דהיינו, המועד בו קמה חובת תשלום דמי הביטוח(. • המועד השני - מועד קביעת השומה הסופית על - ידי פקיד השומה. • המועד השלישי - מועד קביעת דמי הביטוח בעקבות עריכת ביקורת הניכויים על - ידי המל"ל. • המועד הרביעי - תחילת הליכים משפטיים בבית הדין. ככלל , יוטל קנס בגין אי - תשלום דמי ביטוח הנקבע בשומת הניכויים של המל "ל החל מהמועד הראשון בו קמה חובת תשלום דמי הביטוח, שהרי המעסיק אמון על דיווחיו למל "ל, ועל כן הוא יישא במחדלו לרבות חיוב בקנסות. ברם, בית הדין קובע כי אין המדובר ב"סוף פסוק" והוא מוסיף מכלול שיקולים וחידושים לעניין הפחתת הקנס בביטוח לאומי, תוך שמירה על ערך דמי הביטוח שלא שולמו במועד, וזאת תוך הבחנה בין סוגי הריביות: ריבית לפי חוק פסיקת ר יבית )ריבית השוק( שהינה נמוכה כיום אל מול ריבית לפי סעיף 159 א לפקודת מס הכנסה, שהינה ריבית גבוהה יותר ) 4% לשנה(, ומכל מקום מציין, כי אין מקום לוותר על הוספת הפרשי הצמדה אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. לפיכך , נקבע: ביחס לתקופה שחלה ממועד חובת התשלום )המועד הראשון ( ועד למועד עריכת השומה ע"י מס הכנסה )המועד השני ( - יופחת הקנס להפרשי הצמדה בלבד, או הפרשי הצמדה ותוספת ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. ביחס לתקופה שממועד קביעת השומה הסופית על - ידי מס הכנסה לרבות בדרך של פשרה, ועד ל מועד בו יידע המל "ל את המעסיק בגין החוב העדכני )המועד השלישי( - ניתן לשקול אפשרות , בנסיבות עובדתיות שבהן לא מיוחס על פני הדברים חוסר תום לב למעסיק , כי המעסיק יחויב לשלם הפרשי הצמדה על החוב )כמו במועד הראשון( והקנס המלא יופחת לריבית לפי סעיף 159 א לפקודת מס הכנסה )ריבית בשיעור שנתי של 4% לאחר שנוספו על הסכום המדובר הפרשי הצמדה(. ביחס לתקופה החל מהמועד בו נדרש המעסיק לשלם דמי ביטוח בעקבות ביקורת ניכויים )המועד השלישי ( ואילך - יוטל מלוא הקנס כאמור בסעיף 364 לחוק הביטוח לאומי, שהרי במקרה זה חובתו של המעסיק היא ברורה ונהירה, שהרי אחרת אי חיוב בקנס עד לסיום הליכים משפטיים, יגרום לתמריץ אצל מעסיקים לנקוט בהליכים משפטיים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=