פרק - 14 ביטוח לאומי 489 מדובר בהכנסות מסוגים שונים ובכלל זה רווחי הון; הכנסות מדיבידנד ; הכנסות מריבית; רווח הון עקב מכירת מקרקעין וכן הכנסות מהשכרה ומכירה של מקרקעין. עמדת המל"ל הייתה שהכנסותיה של חברה משפחתית משנת 2008 עד לשנת 2013 תהיינה חייבות בדמי ביטוח לאומי, ואילו משנת 2014 מאחר ש ניתנה חוות דעת משפטית מטעם המל"ל שקבעה שניתן לייחס את הפטור הניתן ליחיד על הכנסותיו, גם להכנסות מחברה משפחתית, אזי הן תהיינה פטורות מדמי ביטוח . החלטה זו הייתה בתוקף בין השנים 2014-2017 ומשנת 2018 היא בוטלה היות והמל"ל החליט לחזור בו מחוות הדעת, ומשכך לא יינתן מאותו מועד הפטור האמור. בענייננו, המל"ל פעל מכוח סעיף 373 א לחוק הביטוח הלאומי. והמל"ל אכן חייב את התובעים בדמי ביטוח בגין כלל הכנסותיהן של החברות שבבעלותם. זאת באופן גורף ובהתעלם מסוגן של אותן הכנסות. בית הדין הארצי דחה את הערעור של היחידים וקיבל את עמדת המל"ל. נקבע כי לפי הלשון הטבעית והפשוטה של סעיפים 373 א ו 350- )א() 6 ( לחוק, ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית, יהיה אשר יהיה הרכב מקורותיה – כולה אקטיבית, כולה פסיבית או מורכבת משני סוגי ההכנסות כאמור, הופכת בידי בעלי המניות של החברה להכנסה שמקורה בדיבידנד – הכנסה לפי סעיף 2 )4 ( לפקודה, החייבת בדמי ביטוח לאומי. נקבע כי כל פועלו של סעיף 373 א לחוק, הוא הקדמת עיתוי החיוב בדמי הביטוח הנובעים מחלקם של בעלי המניות בחברה המשפחתית. בית הדין התייחס לטענת היחידים לגבי העיוותים שגלומים באימוץ עמדת המל"ל ובכלל זאת לכך שנוצרת סיטואציה 'מעוותת' המביאה לחיובם בדמי ביטוח בגין הכנסות שלאור מקורן היו פטורות מדמי ביטוח לו היו מתקבלות ישירות בידי היחיד, וקבע ש: "יש גם צד שני והוא 'עיוותים' לקופה הציבורית באותם מקרים של יחידים המשלמים דמי ביטוח בשיעור המופחת )התואם הכנסה פסיבית( חרף העובדה שהמקורות של ההכנסה החייבת הם מהכנסה אקטיבית של משלח יד, עסק או עבודה". בית הדין קבע בעניין טענת השיהוי כי שיהוי במשלוח דרישות תשלום במשך 3 שנים לתובעים אינו מאיין את הגבייה. לסיכום, נקבע, שאין בכוחה של העמדה המשפטית השגויה של המל"ל, לפיה יינתן פטור מדמי ביטוח בשנים 2014-2017 )שאינן השנים נשוא המחלוקת( על הכנסות מחברה משפחתית שאילו היו מיוחסות ליחיד היו פטורות מתשלום דמי ביטוח, כדי לגבור על הוראות חוק הביטוח הלאומי, אך בהחלט יש בה כדי להצדיק אי חיוב המערערים בהוצאות המשפט. • בג"צ דחה עתירה כנג ד פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה - כל ההכנסות מחברה משפחתית המיוחסות ליחיד חייבות בדמי ביטוח לאומי בג"צ 7504/21 רפאל נחושתן ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה הוגשה עתירה לבג "צ לביטול פסק הדין. ביום 4.7.2022 בג"צ פרסם החלטה קצרה כדלקמן: "בהמלצתנו ולאחר שמיעת הערותינו הודיעו העותרים בשתי העתירות כי הם אינם עומדים על העתירות, וזאת תוך שמירת טענות וזכויות ברמה הפרטנית הנוגעת לכל אחד מן הנישומים ולחיובים שהוטלו עליו, ושאינן ממין הטענות העקרוניות שהועלו בעתירות . לפיכך, העתירות נדחות." הערות בעקבות פסק דין נחושתן : מאחר שההלכה של בית הדין הארצי לעבודה, קובעת שההכנסה החייבת של החברה המשפחתית, יהיה אשר יהיה הרכב מקורותיה – כולה אקטיבית, כולה פסיבית או מורכבת משני סוגי ההכנסות כאמור, הופכת בידי בעלי המניות של החברה להכנסה שמקורה בדיבידנד – הכנסה לפי סעיף 2)4 ( לפקודה, החייבת בדמי ביטוח לאומי, היא תחויב בשיעור החל על הכנסות פסיביות ) 12.17% .( על כן, נוצרים עיוותים בשיעורי הביטוח הלאומי שיחולו על ההכנסות השונות. כך לדוגמא, הכנסה חייבת מעסק בחברה המשפחתית שהיתה אמורה להיות מחויבת בדמי ביטוח בשיעור המרבי של כ 18% - , אילו נצמחה במישרין בידי היחיד, תחויב בדמי ביטוח של 12.17 % בלבד. מנגד, הכנסות שאמורות היו להיות פטורות אילו נצמחו בידי היחיד, כגון הכנסות מריבית בשיעור מס מוגבל, מדיבידנד, מרווח הון ושבח מקרקעין ומשכ"ד למגורים, יחויבו בדמי ביטוח בשיעור של 12% .
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=