פרק - 12 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS , Pillar 2 441 עסקיו הלאומיים של תאגיד בין - לאומי והטרנזקציות המבוצעות, דו"ח Master File המתאר את עסקי התאגיד ומדיניות מחירי העברה וכן דו"ח C-b-C המציג מידע רחב יותר אודות הקבוצה באשר להכנסותיה, רווחיה, עובדיה וכלל המידע הרלוונטי בקבוצה. כאמור , ב 5- ביולי 2022 , פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה )תיקון מס' 261 ( הנוגע להרחבת הוראות מחירי העברה בקשר להחלת דו"ח ה - Master File ולדו"ח הבין - מדינתי במדינת תושבות חברת האם ) CbC (, אולם טרם פורסם תיקון לתקנות מחירי העברה. במסגרת תיקון 261 לחוק נקבע כי חברה רב - לאומית שמחזור הכנסותיה המאוחד עומד על 3.4 מיליארד ש"ח או סכום נמוך יותר לעניין זה שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, תחויב בהגשת דו"ח בין מדינתי במדינת תושבות חברת האם. במסגרת דו"ח זה, תידרש הקבוצה למסור מידע אודות כל אחת מן הישויות המהוות חלק מן הקבוצה הרב - לאומית בתוך שנה מתום שנת המס. טופס לדיווח כאמור טרם פורסם על - ידי רשות המיסים. המידע שצפוי להיכלל במסגרת דו"ח זה כולל פירוט על הכנסות, מספר עובדים, נכסים מוחשיים והמס המשולם על ידי כל ישות בקבוצה הרב - לאומית. 3.4 ) ATAD 1&2 (Anti Tax Avoidance Directive במהלך 2016 ו- 2017 קיבל האיחוד האירופאי החלטות על אימוץ דירקטיבות כנגד הימנעות ממס. במסגרת החלטות האיחוד, המדינות חייבות להעביר חקיקה פנימית שתאמץ את הדירקטיבות. המשמעות של קבלת דירקטיבות אלו הינה קבלת חלק גדול מהמלצות ה - BEPS בנושאי מגבלת הוצאת ריבית, חנ"ז, הסדרים היברידיים ועוד. מדינות האיחוד ממשיכות בחקיקה פנימית התואמת את שתי הדירקטיבות וניראה כי לפחות ברמת האיחוד האירופאי, ATAD1 ו - ATAD 2 תואמים את האמור במסמכי ה - BEPS הרלוונטיים. יצוין כי האיחוד האירופאי נוקט בצעדי אכיפה כנגד מדינות באיחוד המנסות להתחמק מיישום ATAD1 ו - ATAD2 באמצעות חקיקה פנימית. יצוין כי קיימות דירקטיבות נוספות שעדיין לא אושרו באופן סופי, כדוגמת ATAD3 , בנושא ישויות שאינן בעלות מהות. 3.5 שינוי משטרי מס מטיבים )מבוססי ידע( ) (Action 5 בעקבות המלצות ה - BEPS ב- Action 5 , מדינות רבות בעולם ובהן ישראל 307 הכניסו שינויים מהותיים בהטבות המס מבוססות ידע. ככלל, רוב המדינות נצמדו להוראות ה - BEPS הקושרות בין מאמצי הפיתוח המקומיים לבין ההטבות עצמן )גישת ה - nexus (. יצוין כי הנחיות ה - BEPS לא "מעלימות" את ה"מלחמה" בין המדינות על האטרקטיביות ומשיכת החברות אליהן, אלא משנות את כללי המשחק, תוך שהן מחפשות קשר בין ההטבה במדינה ספציפית להוצאות הפיתוח באותה מדינה )בעיקר לגבי ארגון גלובלי(. מדינות העולם ובתוכן ישראל ממשיכות לחפש את הדרך להטבה האולטימטיבית, שמחד תעמוד בהנחיות ה - OECD ומאידך תצליח למשוך חברות לפעול בתחומן. לעניין זה, חשוב לציין, כי הרפורמה בארה"ב, ובעיקר כללי ה FDII- וה - GILTI שינו את דרך החשיבה בנוגע לנושאים אלה , להם מתווספת ההצעה לשיעור מס מינימלי כמצוין לעיל. . 4 יישום ה - BEPS בישראל ישראל הנה שותפה פעילה בכל הקשור ב - BEPS ונציגים מטעמה משתתפים בדיונים המתקיימים ב - .OECD נכון להיום פעלה מדינת ישראל באופן הבא ליישום רפורמת ה- BEPS : • פרסום חוזר מ"ה בנוגע לכלכלה הדיגיטלית )ראו חוזר נפרד בפרק זה של החוברת(. • חתימה על האמנה הרב - לאומית בנושא החלפת דו"ח ה CbC- בין מדינות וחקיקת תיקון מס' 261 ליישום דו"ח זה. • חתימה על אמנת המס הרב לאומית - .(MLI) 307 ראו חוזר נפרד בפרק 9 לחוברת זו לגבי תיקון 73 לחוק לעידוד השקעות הון בנושא מפעל טכנולוגי מועדף.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=