פרק - 12 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS , Pillar 2 439 ב 17- בינואר 2022 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה מספר 01/2022 בנושא ה MLI- , אשר מטרתו לדון בהרחבה בסעיפים הכלולים ב MLI - ולהסביר את השפעתם על אמנות המס הבילטרליות של ישראל. המלצות ה - BEPS שאינן באות לידי ביטוי ב MLI- לא עמדו במוקד חוזר זה. . 3 תהליכים משמעותיים בשנים האחרונות 3.1 כלכלה דיגיטלית ) (Action 1 כאמור, בשנים האחרונות הושגה הסכמה באשר לתוכנית המתייחסת לשתי סוגיות מרכזיות הדנות בייחוס רווחים של תאגידים ושיעור המס לחברות הפועלות במישור הבין - לאומי: • החלק הראשון (Pillar One) - עוסק, בין היתר, בשינוי הכללים העוסקים בייחוס רווחים של תאגידים ולמיסויים באופן שאינו תלוי בנוכחות פיזית של התאגיד במדינה מסוימת תוך סטייה מעקרון "אורך הזרוע". המיסוי על פי גישה זו ייקח בחשבון את כל ריווחי התאגיד )ולא רק את רווחי התאגיד באותה מדינה( שמתקבלים הן מנוכחות פיזית והן מנוכחות דיגיטלית של לקוחות ויבצע חלוקה מחדש של הרווחים בהתייחס לגורמים שונים לרבות משתמשים ומחזורים. חלק זה מתייחס לתאגידים רב לאומיים שהכנסותיהם עולות על 20 מיליארד אירו, ורווחיותם עולה על 10% - )הרווח הוא לפני מס(. ראשית יכללו בחישוב ההכנסה רווחים שנובעים משווקים שמהם מפיקה הקבוצה הרב לאומית מעל מיליארד יורו )תוך התאמות לשווקים קטנים יותר(. בשלב ראשוני הכוונה היא להפעילו ביחס ל 100 - הקבוצות הגדולות בעולם, ועל כן הרלוונטיות עבור חברות ישראליות היא מוגבלת. • החלק השני (Pillar Two) - בהתאם לחלק זה מציע ה - OECD להחיל מס בשיעור מינימאלי על חברות בינלאומיות הפועלות באמצעות חברות בנות מחוץ למדינת התושבות של חברת האם. ) ("GloBE" – nti-Base Erosion Proposal A Global . הצעה זו התקבלה במהלך חודשים יולי - אוקטובר 2021 , והיא צפויה להיכנס לתוקף במהלך 2024 . וזאת לצד החלטה בדבר כלל תחולת המס ) Subject to Tax Rule ( המאפשרת הטלת מס נוסף על תשלומים פאסיביים המשמשים לשחיקת בסיס המס )ריבית, תמלוגים, תשלומי שירותים מסוימים( בין צדדים קשורים כאשר מקבל התשלום כפוף למס חברות בשיעור הנמוך מ 9% - ניכוי מס במקור(. חלק זה, אשר צפוי להשפיע על חברות ישראליות רבות, כולל שני מרכיבים: • ה- GloBE הקובע שיעור מס מינימאלי אפקטיבי של 15% על רווחי קבוצה רב לאומית בכל המדינות, כאשר הכנסות העולמיות של הקבוצה בהתאם לדוחותיה הכספיים עולות על 750 מיליון אירו בשנת המס. כדי ליישם זאת נדרשות המדינות השונות לקבוע שני מנגנונים. o ראשית , מנגנון בו הכנסות חברות בנות שהמיסוי האפקטיבי עליהן נמוך מ 15%- ייוחסו לחברת האם, כך שככל שהמיסוי האפקטיבי במדינה מסוימת יהיה נמוך מ 15%- , הרי שמדינת התושבות של החברה האם תוכל לגבות מהחברה האם את ההפרש שבין 15% לבין המס האפקטיבי שהוטל על ההכנסות של חברת הבת . ההכנסות המיוחסות לחברה האם יעשו באופן פרופורציונאלי לשיעור ההחזקה. o מנגנון זה מוגבל למדינות אשר יסכימו למנגנון הראשון ועל כן נקבע מנגנון שני משלים, לפיו תותר הגבלת ניכוי הוצאות בגין תשלומים בין - חברתיים המשולמים לחברות אחרות בקבוצה אשר המס המוטל עליהן נמוך מ 15%- ואינן כפופות למנגנון הראשון, וזאת כדי להבטיח את המיסוי המינימלי. • כלל ה - Subject-to-Tax המקנה זכות ניכוי מס במקור למדינות מקור שמהן משולמים תשלומים כגון ריבית או תמלוגים לצדדים קשורים, כך שעל אף המצוין באמנה, תוכל מדינת המקור לנכות מס כאשר מקבל התשלום אינו כפוף למס בשיעור של 9% או יותר. ה- OECD זכה להסכמות רחבות במהלך 2021 ופורסמו הכללים המדויקים לקראת תום 2021 , יחד עם זאת מדינות אירופיות מסוימות )פולין, הונגריה ואירלנד( הביעו הסתייגות. בשנת 2023 האיחוד האירופי הציג את מסגרת היישום בנושא זה והכוונה היא להתקדם ביישומם לקראת שנת 2024 לכל המוקדם. במקביל, ככל שה מהלכים הגלובאליים של ה OECD וה EU - בנוגע לכלכלה הדיגיטלית יבשילו, נדרשות מדינות אשר קבעו כללים חד צדדיים למיסוי פעילות דיגיטלית לבטלם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=