פרק - 12 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS , Pillar 2 435 .4 תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בנושא חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה הקדמה ביום ה 5 - בספטמבר 2023 , פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס'...()תיקונים לעניין חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה(, התשפ"ג 2023 - , בגדרו מוצעים מספר תיקונים שמטרתם הסדרת אופן המיסוי חברה נשלטת זרה ) חנ"ז ( וחברת משלח יד זרה ) חמי"ז .( בהתאם למצב הנהוג היום, חברה נחשבת כתושבת ישראל רק אם היא התאגדה בישראל או שהשליטה בה וניהולה מופעלים בישראל. כך, ככלל, חברה שלא מתקיימים בה התנאים האמורים לא תתחייב במס בישראל, ואפילו אם היא מוחזקת כולה על ידי בעלי מניות שהם תושבי ישראל. תושבי ישראל יכולים לנצל מאפיין זה של משטר המס, ו להימנע מתשלום מס ב ישראל באמצעות ניוד הנכסים אשר משמשים לצורך הפקת הכנסותיהם לחברות זרות שמחזיקים בהן )ובלבד שהשליטה והניהול על החברות האמורות אינו בישראל(, ותוך דחיית אירוע המס עד לחלוקת דיבידנד על ידי החברה הזרה. על מנת למנוע ניצול מאפיין זה לרעה, נקבעו בעבר מספר הוראות אנטי תכנוניות בנושא חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה, לפיהן יש לראות את "חלק הרווחים שלא שולמו" כאילו חולק כדיבידנד לבעל המניות תושב ישראל. תזכיר חקיקה זה נועד לסגור מספר פרצות שנוצלו לרעה במשטר המס הקיים. עיקרי השינויים המוצעים בתזכיר: )1( תיקון הגדרת חברה נשלטת זרה כך שעל מנת לעמוד בתנאים נדרש כי לפחות שליש הכנסותיו בשנת המס היא הכנסה פסיבית )או ניידת, כפי שיפורט בהמשך( או ש לפחות שליש מ רווחיו נובעים מהכנסה פסיבית )ניידת(, בניגוד ל"רוב הכנסותיו", בהתאם להגדרה כיום. )2( תיקון הגדרת "הכנסה פסיבית" כך שייכללו בה סוגי הכנסות נוספות שבסיכון מוגבר לניצול משטר המס בישראל. מכיוון שחלק מההכנסות שמוצע להוסיף הן הכנסות שאינן פסיביות, מוצע לתקן את שם ההגדרה ולהחליפה ל - "הכנסות ניידות" כך שיובהר כי המוקד של ההגדרה איננה הפסיביות של הה כנסה, אלא העובדה שהיא קלה לניוד. מטרת שינוי זה הינה לכלול בגדר החוק הכנסות שאינן מוגדרות כפסיביות אך ניתן לניידן בקלות יחסית למדינות אחרות . הכנסות אלה כוללות, בכפוף לתנאים מסוימים: הכנסה שמקורה במכשירים פיננסיים, תמורה ממכירת נכס בלתי מוחשי, הכנסות מפרמיות או תגמולי ביטוח מצד קשור, הכנסה מתמלוגים שמקורם בנכס בלתי מוחשי והכנסה מריבית והפרשי הצמדה שהיא הכנסה מעסק שהתקבלה מצד קשור. )3( תיקון הגדרת "רווחים שלא שולמו" - מוצע להקנות סמכות למנהל רשות המסים להקל, ולהפחית את סכום הרווחים שלא שולמו בשני מקרים. המשמעות של הקלה כאמור היא שיופחת סכום הרווחים שייוחסו לבעל השליטה תושב ישראל בחברה הנשלטת הזרה, ובכך תפחת חבות המס שלו בשנה השוטפת. המקרה הראשון הוא כאשר נעשה שינוי מבנה, וחברה נשלטת זרה תושבת מדינה גומלת קיבלה דיבידנד במסגרת שינוי המבנה, אם לפי דיני אותה מדינה אירוע המס נדחה למועד מאוחר יותר. המקרה השני הוא כאשר הרווח נובע ממכירת נכס לא מוחשי מוטב כהגדרתו בסעיף 51 כד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט - 1969 , לחברה תושבת ישראל לצורך פיתוח של מפעל בישראל. כמו כן, מוצע להתאים את חישוב שיעור ההחזקה בידי תושבי ישראל בחברה נשלטת זרה ובחברת משלח יד זרה כך שיימנו בשיעור ההחזקה כתושבי ישראל גם מי שהפכו לתושבי ישראל לראשונה וזאת ביחס למיסויים של המחזיקים האחרים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=