פרק - 12 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS , Pillar 2 434 .3 תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בנושא הקלה ממסי כפל הקדמה ביום ה 5 - בספטמבר 2023 , פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה )מס'...()הקלה ממסי כפל(, התשפ"ג - 2023 , בגדרו מוצעים מספר תיקונים בנושא הזיכויים ממסי חוץ המותרים לצרכי חישוב חבות מס הכנסה בישראל. בהתאם למצב הנהוג היום, הכנסה של תושב ישראל חייבת במס בישראל אף אם הופקה או נצמחה במדינה מחוץ לישראל. במקרים רבים, כאשר תושב ישראל יפיק הכנסה מחוץ לישראל, הוא יידרש לשלם מס על אותה ההכנסה גם לרשויות המס במדינה הזרה בה מופקת אותה הכנסה ) “ מדינת המקור” (. בכפוף למגבלות מסוימות, תושב ישראל המפיק הכנסות מחוץ לישראל רשאי לזכות את סכום המס אשר הוא משלם במדינת המקור, כנגד המס אשר חייב בו בישראל בשל הכנסות אלה. עיקרי השינויים המוצעים בתזכיר: )1( מוצע להרחיב את הזכאות למתן זיכוי עקיף מהמס על דיבידנד בין חברתי שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל, וכן מדיבידנד שמקורו מחוץ לישראל כך שיינתן גם בגין מסי החוץ ששילמה חברה נינה )במקום חברה נכדה בחוק הקיים(, בכפוף לשיעורי החזקה אפקטיביים של .12.5% )2( בהתאם למצב הקיים כיום, סכום הזיכוי ממיסי חוץ שלו זכאי תושב ישראל בשל הכנסות חוץ, מחושב בגין כל מקור הכנסה )סל( בנפרד. כלומר, יש לסכום את כלל מסי החוץ אשר שילם תושב ישראל בכל המדינות שבהן הוא פועל בשל הפקת הכנסות ממקור מסוים, וסכום זה ניתן לזיכוי אל מול הסכ ום הכולל של מסי ישראל שהינו נדרש לשלם בשל הכנסות החוץ שלו מאותו מקור. מוצע להרחיב את הסלים, ולהגדיל את אפשרות הנישום לקבל זיכוי בשל מסי חוץ, כך שמסי חוץ ששולמו בגין הכנסה ממקור פלוני יהיו ניתנים לזיכוי גם אל מול מיסים בישראל אשר מוטלים על הכנסת חוץ ממקורות דומים, אף אם לא זהים , וזאת בדרך של הרחבת הסלים וצמצום מספרם. לצורך כך, מוצע לקבוע מספר מקורות עיקריים, שהם הסלים שלפיהם יסווגו הכנסות החוץ. המקורות העיקריים הם: מקור אחד שכולל הכנסות מעסק, משלח יד או מעבודה; מקור שני הכולל הכנסות פסיביות )הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה, מדיבידנד, מדמי שכירות או מתמלוגים, שאינה הכנסה מעסק או משלח יד, לרבות הכנסות מדיבידנד מחברה נשלטת זרה או חברת משלח יד זרה מתוך רווחים שלא ראו אותם כאילו התקבלו בידי בעל המניות לפי הוראות סעיפים 75 ב)ב( או 75 ב 1 )ד() 1 ;(( מקור שלישי הכולל הכנסות הוניות. מעבר לכך, מוצע לקבוע מקורות ייעודיים לרווחים של חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה, שחלים עליהם סעיפים 75 ב)ב( ו 75- )ב()ד() 1 (, ודיבידנדים המחולקים מאותם רווחים. )3( מוצע להגביל את האפשרות להעביר עודף זיכוי בין שנות מס שונות. כיום, לפי סעיף 205 א לפקודה עודף מיסי חוץ שלא היו ניתנים לזיכוי בשנת מס מסוימת, יותרו בזיכוי כנגד מיסי ישראל על הכנסות החוץ מאותו מקור בחמש השנים הבאות שלאחר מכן. מוצע לקבוע שלא תינתן האפשרות להעביר את עודף הזיכוי לשנים הבאות )בדומה לדין החל ברוב המדינות בעולם(, למעט אם עודף הזיכוי נוצר כתוצאה מכך שתושב ישראל היה רשאי )למעשה לפי הפסיקה היה חייב( לקזז הפסדים לפי דיני המס בישראל אל מול אותה הכנסה אשר לא היו ניתנים לקיזוז במדינת החוץ. במקרה זה , מוצע לאפשר להעביר את עודף הזיכוי לשנים הבאות בזו אחר זו, בלא הגבלת זמן. )4( מוצעים תיקונים נוספים אשר מטרתם לסגור פרצות מס שונות, לתקן עיוותים שונים ולהבהיר את הדין החל בנוגע לזיכויים ממס זר. בכלל זאת, מוצע לקבוע שיתאפשר זיכוי עקיף רק אם החברה ששילמה את המס הזר הוחזקה על ידי הנישום תקופת זמן מינימאלית ; מוצע להבהיר בהגדרה של מיסי חוץ מהם מיסי החוץ הניתנים לזיכוי; מוצע למחוק סעיפים שאין בהם עוד צורך; ומוצע לאפשר לתושב ישראל ל קבל זיכוי בשל מסי חוץ ששולמו במדינת חוץ כאשר , בשל פערי עיתוי, הכנסות אלה דווחו בישראל בשנת מס מאוחרת יותר. הכל, כפי שפורט בהרחבה בדברי ההסבר לסעיפים הרלוונטיים בתזכיר.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=