פרק - 12 מיסוי בינלאומי: מחירי העברה, שינוי מודל עסקי, פעילות דיגיטלית של תושבי חוץ, כללי ה - BEPS , Pillar 2 426 • מקרים המקימים חובה על תאגידים רב - לאומיים המספקים שירותים באמצעות האינטרנט ללקוחות ישראלים להירשם כעוסק מורשה לצרכי מע"מ. (2) מקרים בהם תראה הכנסתו של תאגיד זר ממכירת מוצרים או ממתן שירותים, באמצעות האינטרנט, כהכנסות של "מוסד קבע" בישראל פעילות ממדינות אמנה החוזר, בניתוחו את תמורות הכלכלה הדיגיטלית והשפעותיה על התקיימותו של מוסד קבע בישראל בקשר עם פעילות מקומית של תאגיד זר, נצמד ככלל למבחנים הקלאסיים המצויים באמנות המס של ישראל: מבחן מקום העסקים הקבוע ) Fixed Place of Business ( ומבחן קיומו של סוכן תלוי ) Dependent Agent (, תוך מתן דגשים לבחינת התקיימותם. במקביל, מצר החוזר בפרשנותו את רשימת החריגים הקבועה באמנות לקיומו של מוסד קבע, רשימה אשר בעיקרה שאפה להחריג ממוסד קבע פעילויות שאופיין הוא הכנה ו/או עזר, וקובע כי: 1 . ביצוע מספר פעילויות מהפעילויות המוחרגות תבחנה כמכלול ויהוו מוסד קבע ככל שבצוותא תחרוגנה הפעולות מהכנה ו/או עזר. 2 . פעילות אשר איננה מנויה במסגרת הפעילויות המוחרגות תהווה הכנה ועזר אך ורק ככל שהיא אינה מהווה פעילות מהפעילויות העיקריות של התאגיד הזר. נציין כי נקיטת עמדה בנושא זה בניגוד לעמדת רשות המסים, מחייבת דיווח )אם "יתרון המס" עולה על הסף הכספי הנדרש( בהתאם לעמדה מס' - 49/2017 פעילות העולה לכדי מוסד קבע על אף שמנויה בחריגים להגדרת מוסד קבע. העמדה קובעת כדלקמן: "בבחינת קיומו של מוסד קבע בישראל עבור תאגיד זר, שבו עיקר פעילות התאגיד הזר היא פעילות המנויה באחד מהחריגים להגדרת מוסד קבע בהתאם לאמנת המס הרלוונטית )לדוגמה: מיזם בינלאומי העוסק בתחום האחסון(, יראו את הפעילות כאמור המבוצעת באמצעות הנציגות בישראל כמקיימת מו סד קבע לתאגיד הזר". לגבי עמדות חייבות בדיווח - ראה חוזר נפרד בחוברת זו . 3 . קיום פעילות עזר, לצד פעילות שאיננה עזר, תיוחסנה יחדיו למוסד הקבע. 4 . פעילויות המהוות "נוכחות דיגיטלית משמעותית" בישראל לא תחשב במסגרת החריגים. פעילות דיגיטלית משמעותית הינה: נפח התקשרויות מהותיות עם תושבים בישראל, באמצעות האינטרנט, למתן שירותים דיגיטליים; שירותים של תאגיד זר הנצרכים על - ידי לקוחות רבים בישראל באמצעות הרשת; ת אגיד המספק שירותים המותאמים למשתמשים ישראליים. פעילות ממדינות שאינן מדינות אמנה בעניין פעילות של תאגידים זרים ממדינות שאינן מדינות אמנה, בוחן החוזר את אופי הפעילות ביחס לכללי המקור של פקודת מס הכנסה ומאפיין מהי פעילות עסקית מניבת הכנסה אשר יש לראותה כמתבצעת מישראל. בהתאם, מבצע החוזר הבחנה בין שלושה מבני פעילות: )א( פעילות בישראל באמצע ות מקום פיזי; )ב( פעילות בישראל בסיוע/שיתוף נציג בישראל; )ג( "נוכחות כלכלית משמעותית" של תאגיד זר בישראל; כאשר כל אחד ממבחני הפעילות כאמור יכול להוות בסיס לראות בפעילות העסקית כחייבת במס בישראל. (3) כללים לייחוס רווחים למוסד הקבע בישראל פעילות ממדינות אמנה בקביעת אופן ייחוס ההכנסה למוסד הקבע של תאגיד זר בישראל, מאמצת רשות המסים את גישת ארגון ה - OECD לעניין מחירי העברה, שהינה עקרון "אורך הזרוע". בהתאם לכך, מצפה הרשות כי התמחיר יתבצע באופן המנטרל את הקשר בין מוסד הקבע והתאגיד הזר, תוך התחשבות בפונקציות, בנכסים ובסיכונים ) FAR ( אשר מצויים במוסד הקבע.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=