פרק -10 תמריצים 340 בית המשפט העליון )פס"ד סקמסקי(: יחיד זכאי לשיעור מס 15% בגין מרכיב הרווחים הראויים לחלוקה הנובעים מהכנסות לפי החוק לעידוד השקעות הון, הכלול בתמורה ממכירת מניות ביום 16/08/2021 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון )ע"א 3277/19 ( בעניין סקמסקי ואח' שעסק בערעור שהגיש פקיד שומה ירושלים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים. סלע המחלוקת בין פקיד השומה לנישומים )יחידים( הינו בשאלה, האם בעת חישוב רווח ההון שנבע ליחידים במכירת מניות חברה ציבורית הזכאית להטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון ) "חוק עידוד" (, שהמשיבים היו בין מייסדיה בשנת 1976 , זכאים היחידים לשלם מס מופחת בשיעור של 15% על מרכיב הרווחים הראויים לחלוקה ) רר"ל ( כהגדרתם בסעיף 94 ב לפקודת מס הכנסה, מכוח העובדה שהרר"ל מקורם בהכנסות מרווחי מפעל מאושר הזכאי להטבות על פי החוק לעידוד. פקיד השומה סבר כי היחידים חבים בשיעור מס של 25% גם בגין מרכיב הרר"ל מהנימוקים הבאים: )א( סעיף 94 ב)א( לפקודה כלל אינו חל במקרה דנן, לנוכח מועד הרכישה של המניות; )ב( סעיף 94 )א 1 ( לפקודה אינו חל אף הוא, שכן תחולתו מוגבלת למכירת מניות בידי חברות, להבדיל מיחידים ; )ג( אף אם סעיף 94 ב חל, אזי שיעור המס הרלוונטי הוא הקבוע בסעיף 125 ב לפקודה ולא זה הקבוע בחוק העידוד; )ד( הרווחים שבמחלוקת כלל אינם מהווים "רווחים ראויים לחלוקה", שכן טרם שולם עליהם מס חברות ואף לא רואים אותם כרווחים שהופטרו ממס. בית המשפט העליון דחה את הערעור של פקיד השומה ואת כל טענותיו וקבע כי היחידים מכרו מניות של חברה הזכאית להטבות לפי חוק עידוד. בגין מכירת המניות חבו המשיבים במס רווח הון. בד בבד, לפי סעיף 94 ב לפקודה, רווח ההון המיוחס ל"רווחים הראויים לחלוקה" כפוף לשיעור המס ש היה מוטל על רווחים אלו אילו חולקו כדיבידנד עובר למכירת המניה. לנוכח הוראות חוק עידוד, אילו הרווחים היו מחולקים כדיבידנד, היה חל עליהם שיעור מס של 15% . להרחבה לגבי פסק הדין, ראו חוזר 19.2021 של משרדנו . בית המשפט המחוזי )פס"ד קונדויט: ע"מ 12626-01-21 :( דיבידנד מרווחי מפעל מוטב המחולק לעובדים לאחר תקופת החסימה במסלול רווח הון עם נאמן, זכאי לשיעור מס מופחת פסק הדין עסק בדיבידנדים שחילקה חברת קונדויט בע"מ ) "החברה" ( מרווחי מפעל מוטב שבבעלותה. בין יתר בעלי המניות להם שולם הדיבידנד, היו גם עובדי החברה המחזיקים בנאמנות מניות שהוקצו להם במסלול ההוני שבסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. השאלה שנדונה בפסק הדין הייתה לגבי שיעור המס שיחול על הדיבידנדים שהתקבל ו בידי העובדים. האם יחול שיעור מס מופחת של 15% החל על דיבידנדים המחולקים מרווחי מפעל מוטב, או שיעור מס של 25% לפי סעיף 102 ? בית המשפט דחה את עמדת פקיד השומה וקבע כי שיעור המס החל על דיבידנד שמקורו ברווחי מפעל מוטב יתחייב במס בשיעור של 15% בלבד כפי שנקבע בצורה מפורשת בחוק העידוד. משעה שלא קיים בסעיף 102 לפקודה הסדר ספציפי לגבי מיסוי דיבידנד, יחול ההסדר הקבוע בהוראות חוק העידוד. בית המשפט הוסיף וציין כי אין מקום לאמץ את פסיקת בית המשפט שנקבעה בעבר בעניין שוחט )ע"מ 55937-01-17 ,( שם נקבע ששיעור המס בגין דיבידנד לעובדים יהיה 25% גם אם מקורו ברווחי מפעל מוטב, משום ששם הדיון נסב סביב דיבידנדים ששולמו לעובדים במהלך תקופת החסימה )שנתיים ממועד ההקצאה( בעוד שבמקרה הנוכחי הדיבידנדים חולקו לאחר תקופת החסימה. לא זו בלבד, אלא שעל פסיקת בית הדין המחוזי בעניין שוחט, הוגש ערעור לבית המשפט העליון, הן מטעם פקיד השומה והן מטעם המערער, ובמסגרת הסדר פשרה נמחקו הערעורים מבלי שנקבעה כל קביעה מהותית לגוף העניין.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=