פרק -10 תמריצים 322 לא יוכרו הוצאות מו"פ שבוצע מחוץ לישראל למפעלים טכנולוגיים אשר צמצמו באופן משמעותי את כמות העובדים בישראל או את שכרם, או שהעבירו חלק משמעותי מפעילותם אל מחוץ לישראל. בהקשר זה בלבד נקבעו מבחנים כמותיים )קיטון של 20% או יותר( המתייחסים למספר העובדים בישראל או שכרם ביחס לממוצע השנתיים שקדמו לשנה הראשונה שבה היה לראשונה למפעל טכנולוגי. יחד עם זאת, במקרה של צמצום משמעותי של תעסוקת עובדים או שכר עובדים בקבוצה בארץ ובעולם, יש לשמור על יחס מספר העובדים בישראל ועלות שכרם של העובדים בישראל ביחס למספר העובדים ועלות שכר העובדים מחוץ לישראל ) ראו דוגמה 2 בנספח ב' לחוזר 9/2017 .( מעסיק משאיל בנוסף נקבעו כללים לעניין הגדרת עובד המפעל הטכנולוגי, לפיהם ייחשב ככזה גם עובד שהעמיד מעסיק משאיל לרשותו של המפעל הטכנולוגי באופן בלעדי ובמשרה מלאה, ובכפוף לקיומם של תנאים נוספים שנקבעו בהגדרה כדוגמת: המעסיק המשאיל אינו נושא בסיכון הכלכלי להצלחת פעילות המו"פ, העובד כפוף להנחיות מקצועיות של מנהל המפעל הטכנולוגי ועוד. מסלול ירוק לקבלת החלטת מיסוי ל "מעסיק משאיל" ה מיועד לחברות שיש בבעלותן מפעל טכנולוגי בישראל והן עושות שימוש בעובדים של חברות קשורות בחו"ל לטובת מחקר ופיתוח . מסלול זה ) טופס 974 ( הינו בנושא "מעסיק משאיל" והוא מיועד לחברות שיש בבעלותן מפעל טכנולוגי בישראל והן עושות שימוש בעובדים של חברות קשורות בחו"ל לטובת מחקר ופיתוח. ההוצאות שהחברה בישראל משלמת לחברה קשורה בחו"ל עבור שירותי מחקר ופיתוח משפיעות על שיעור ההכנסה הטכנולוגית שתהיה זכאית להטבות במס. המסלול מתאים לחברות שיש בידיהן החלטת מיסוי בתוקף בנושא "מפעל טכנולוגי מועדף" או "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", או שבמקביל לבקשה במסלול זה הן הגישו גם בקשה להחלטת מיסוי בנושא מפעל טכנולוגי כאמור. החלטת המיסוי תכיר בחברה קשורה בחו"ל כמעסיק משאיל ובעובדי אותה חברה כעובדים של המפעל הטכנולוגי בישראל. .4.4.5 חריגים לעניין רכישת נכס לא מוחשי מוטב בידי מפעל טכנולוגי - בתקנה 4 נקבעו שני חריגים לעניין רכישת נכס לא מוחשי מוטב בידי מפעל טכנולוגי, אשר בהתקיימם המפעל הטכנולוגי יהיה רשאי לייחס את הוצאות המו"פ של המוכר, כאילו היו הוצאותיו שלו והכל בכפוף לכך שהמוכר זכאי היה לייחס את ההוצאות בדרך זו אילו היה הוא המפעל הטכנולוגי והיו בידיו מסמכי תיעוד לפי הוראת תקנה 8 : )1( במקרה של רכישת הנכס מתושב ישראל - רק את הוצאות המוכר על מו"פ שבוצע בישראל. )2( במקרה של רכישת הנכס מתושב חוץ - רק את הוצאות המוכר על מו"פ שבוצע בישראל ורק במידה והיו לתושב החוץ הוצאות מו"פ מוכרות לפיתוח הנכס בעד מו"פ שבוצע בישראל בשיעור העולה על 75% מכלל הוצאות המו"פ של תושב החוץ לפיתוח הנכס )רלבנטי בעיקר לחברות ישראליות ששימשו כמרכז י פיתוח(. במקרה שבחר מפעל טכנולוגי לייחס את הוצאות המו"פ של המוכר - לא תובא בחשבון לצורך חישוב הכנסה טכנולוגית מועדפת, ההוצאה בעד רכישת נכס לא מוחשי מוטב, קרי, ניתן יהיה לנטרל )גם מהמונה וגם מהמכנה( את עלות הרכישה בחישוב יחס הוצאות המו"פ. בתקנה 4 נקבע, שרכישת נכס לא מוחשי מוטב הינה לרבות קבלת זכות שימוש בנכס לא מוחשי מוטב. .4.4.6 חריגים לעניין רכישת נכס לא מוחשי באמצעות צירוף עסקים של חברה תושבת חוץ - תקנה 7 קובעת, שבמקרים של צירוף עסקיה של חברה תושבת חוץ לעסקיו של המפעל הטכנולוגי, רשאי יהיה המפעל לייחס את הוצאות המו"פ של החברה כאילו היו הוצאותיו שלו ובלבד שהחברה זכאית הייתה לייחס את ההוצאות בדרך זו אילו הייתה היא המפעל הטכנולוגי.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=