פרק -8 מכירת מניות, שינויים בהון , חלוקות רווחים ומכירת זכויות בתמורה מותנית: חישוב רווחים ראויים לחלוקה בעת מכירת מניות ייחוס הוצ ' לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון , מכירת זכויות בתאגיד בתמורה מותנית, סיווג מניות בכורה, תשלום לחברת אם בגין מכשירים הוניים ועוד 267 נוספים: דן ברנובסקי )המערער חזר בו מהערעור לעליון בהמלצת ביהמ"ש(, תמר בר ניר , בהם נפסק לטובת פקיד השומה . פרסומי רשות המסים - במהלך השנים האחרונות פרסמה רשות המסים מספר פרסומים בנושא: חוזר מס הכנסה מס' 2/2018 , החלטת מיסוי 0699/18 , החלטת מיסוי ,6853/19 עמדה חייבת בדיווח מס ' ,42/2017 עמדה חייבת בדיווח מס' .93/2021 להלן נפרט: .2 בית חוסן ומאיר סיידה בבית המשפט העליון - רכישה עצמית של מניות בידי חברות שהן מעין - שותפויות תמוסה כדיבידנד בידי בעל המניות הנותר, אך לפי שיעור חלקו בחברה טרם ביצוע העסקה ביום 13 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון )ע"א 9308/20 ע"א + (8116/21 שדן בשני ערעורים אשר אוחדו על פסיקות סותרות שניתנו ע"י בתי המשפט המחוזיים – האחד ערעורה של רשות המסים בעניין בית חוסן ואח' ) מחוזי - ע"מ 71455-12-18 ( ; והשני ערעורו של הנישום מאיר סיידה )מחוזי - ע"מ 38294-02-19 .( בשני המקרים לעיל נבחנה הסוגייה, האם רכישה עצמית של מניותיה של חברה באופן דיספורפורציונאלי )שאינו "פרו - רטה"( מהווה הכנסת דיבידנד בידי בעלי המניות הנותרים ששיעור החזקתם עלה. העובדות בעניין בית חוסן : בשנת 2013 נטלה חברת בית חוסן בע"מ הלוואה מהבנק לצורך רכישה עצמית של מניות של אחת מבעלי המניות בחברה. רכישה זו יצאה אל הפועל על רקע חילוקי דעות בין בעלת המניות המוכרת ליתר בעלי המניות, שאף הובילו להגשת תובענה על - ידה. במסגרת הסכם פשרה בתובענה, הוסכם כי בעל ת המניות המוכרת תמכור לחברה את מניותיה, אשר היוו 18.75% מכלל מניות החברה, תמורת סך של כ - 2.5 מיליון ש"ח. פקיד שומה עכו הוציא שומות וקבע כי עסקת הרכישה העצמית של המניות מהווה קבלת דיבידנד בידי בעלי המניות הנותרים, שכן אלו קיבלו מהחברה נכס בדמות הגדלת אחזקותיהם בחברה. בית המשפט המחוזי )השופטת ויינשטיין( קיבל את הערעור . נקבע כי בנסיבות המקרה הנדון, אין לראות בבעלי המניות הנותרים בחברה לאחר עסקת הרכישה העצמית כמי שקיבלו דיבידנד מהחברה. הגידול בשיעור החזקתם בחברה לאחר הרכישה העצמית לא הביא להתעשרות בידיהם, וממילא גם אם הייתה נוצרת התעשרות – הרי שהיא לא מומשה. העובדות בעניין מאיר סיידה : המערער ואחיו החזיקו בשיעורים שווים במניותיה של חברת השתיל ניהול והחזקות בע"מ ") החברה "(. בשנת 2015 , שנת המס שבערעור, נתגלו מחלוקות בין האחים ואחרי ששקלו מספר אפשרויות של שינויי בעלות על החברה, הוחלט ע"י שניהם כי החברה תבצע רכישה עצמית של מניות האח תמורת 13.5 , וזאת מכיוון ₪ מיליון שלא היה באפשרותו של המערער לעמוד בסכום התמורה שדרש האח עבור מניותיו. בית המשפט המחוזי )השופטת ייטב( דחה את הערעור. נקבע כי יש לחייב את המערער במס על קבלת דיבידנד. בחינת המהות הכלכלית של העסקה בעניינו מלמדת על כך שיש לקבל את עמדת פקיד השומה שלפיה רכש המערער את זכויותיו של אחיו באמצעות דיבידנד שקיבל מהחברה. יחד עם זאת, לעניין גובה סכום הדיבידנד שבו יחויב בעל המניות הנותר, ביהמ"ש פסק יש לחייבו רק בגין חלקו היחסי בחברה טרם העסקה ולא במלוא סכום הרכישה העצמי בידי החברה )לפי העמדה החילופית של רשות המסים(. כלומר, החברה חילקה דיבידנד ע"ס 13.5 לשני בעלי מניותיה, למערער ולאחיו ועל כן חלקו של המערער בדיבידנד הינו ₪ מיליון 6.75 , ולאחר מכן המערער רכש את מניות אחיו בכספי הדיבידנד שקיבל. ₪ מיליון פסיקת בית המשפט העליון: ביהמ"ש העליון הפך ברוב דעות )של השופטת רונן והמשנה לנשיאה פוגלמן, כנגד דעת המיעוט של השופט שטיין( את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין בית חוסן )כלומר קיבל את עמדת רשות המסים( ודחה פה אחד את ערעורו של הנישום מאיר סיידה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=