פרק -8 מכירת מניות, שינויים בהון , חלוקות רווחים ומכירת זכויות בתמורה מותנית: חישוב רווחים ראויים לחלוקה בעת מכירת מניות ייחוס הוצ ' לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון , מכירת זכויות בתאגיד בתמורה מותנית, סיווג מניות בכורה, תשלום לחברת אם בגין מכשירים הוניים ועוד 255 המחולק על ידי חברת בת לחברה אם כתוצאה מרווחי שערוך הוא בגדר דיבידנד "שמקורו בהכנסות" בחברה המחלקת, לפי סעיף 126 )ב( לפקודת מס הכנסה? בית המשפט דחה את הערעורים ופסק כי אין מקום להכיר ב"רווחי שערוך" מנכסי מקרקעין, המייצגים רווחים על פי כללי החשבונאות מבחינת החברה המחלקת שטרם מומשו, כ"הכנסה" החייבת במס לפי סעיף 126 )ב(, זאת בעיקר נוכח עיקרון המימוש, שהוא מעקרונות היסוד בשיטת המס הישראלית, ועל כן, החברה מקבלת הדיבידנד אינה זכאית ליהנות מתחולת סעיף 126 )ב( לפקודת מס הכנסה, הקובע שההכנסה מדיבידנד אינה חייבת במס בידיה. כפועל יוצא מכך שרווחי שערוך המקרקעין טרם מומשו, דיבידנדים שמקורם ברווחי שערוך אינם בגדר רווחים שמקורם ב"הכנסות". לכן, הדיבידנד מרווחי שערוך אינו מוחרג מהכנסתה החייבת במס של החברה מקבלת הדיבידנד לפי סעיף 126 )ב( לפקודה. שעה שלפי עיקרון המימוש, החברה המחלקת א ינה ממוסה בגין עליית ערכם של נכסיה )על אף שחילקה דיבידנדים בגין עליית הערך(, אין מקום לפטור את החברה המקבלת מתשלום מס בגין הכנסותיה מדיבידנדים המחולקים לה על ידי החברה המחלקת שמקורם ברווחים שטרם מוסו. נציין גם שבעניין אורון אחזקות ציווה ביהמ"ש המחוזי על רשויות המס " לשום כל מכירה עתידית של הנכס הנדון על ידי חברת הבת באופן המביא בחשבון את מיסוי הדיבידנדים שהוא תוצאת פסק דין זה". הערעור שכנגד שהגיש פקיד השומה התקבל בבית המשפט העליון בדעת רוב. נפסק כי מחלוקת בין נישום לרשויות המס יכולה להתברר רק לפי ההליכים הייחודיים שנקבעו בחוקי המס, ואין מקום לעקוף אותם על ידי מתן ציווי כללי, ביחס לנישום ) חברת הבת( שעניינו לא עמד לפני ביהמ"ש, שפרטיו יתבררו רק בעתיד. לפיכך, מאחר ששומתה העתידית של החברה המחלקת בגין מימוש נכס הנדל"ן לא עמדה לנגד ביהמ"ש המחוזי וככל שהנכס אכן ימומש ולחברה המחלקת יהיו השגות על השומה, יהיה באפשרותה לעשות כן בדרכים המקובלות. הליכי המס בעניינה של החברה המקבלת אינם המקום המתאים לדון בשומה עתידית אפשרית של החברה המחלקת; האמור נכון גם אם יש טעמים טובים לעמדת המיעוט שהביע המשנה לנשיאה השופט מלצר, לפיה בעת קביעת השומה של החברה המחלקת פקיד השומה יידרש להתחשב בחיובה במס של החברה המקבלת בגין הדיבידנד, שכן חזקה עליו שבבוא העת, מכלול שיקולי המס יילקחו בחשבון. להרחבה - ראה חוזר מסים 14.2020 של משרדנו. הפסיקה בדיון הנוסף )דנ "א (5388/20 הנשיאה חיות דחתה את הבקשה. הנשיאה קבעה כי פסק - הדין מושא הבקשה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים דיון נוסף, דהיינו אותם מקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית - המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף. עוד נפסק כי חידוש הלכה, כשלעצמו, אינו מהווה טעם לקיומו של דיון נוסף וכי לצורך כך "נדרשת הלכה מיוחדת וחריגה שיש בה כדי לשנות באורח מהותי נורמות ששררו עובר להלכות שנדונו והוכרעו בפסק הדין" בית - המשפט העליון נדרש אמנם, לראשונה בפסק - הדין, לשאלת תחולתו של סעיף 126 )ב( לפקודה על דיבידנד מרִווחי שערוך, ומשכך קביעתו בעניין זה יש בה משום חידוש, אך קביעה זו אינה סותרת הלכות קודמות ובניגוד לטענת המבקשות, נראה כי היא אינה מעוררת את הקשיים שעליהם הצביעו. בניגוד לטענת המבקשות, לטעמה של הנשיאה הוא אינו עומד בסתירה לגישה הדו - שלבית הנוהגת ביחס למיסוי חברות, ו עיון בפסק - הדין מעלה כי ביהמ"ש דן במהותו של מודל המיסוי הדו - שלבי ובתכליותיו, הפנה לספרות המשפטית ולפסיקה קודמת וביקש לפרש את סעיף 126 )ב( באופן שישמר את מודל המיסוי הדו - שלבי ואת הרציונלים העומדים בבסיסו. נדחתה גם הטענה כי ביהמ"ש לא ייחס משקל ראוי לעיקרון העקיבה, שכן, בית - המשפט הסביר כי אף שפקודת מס הכנסה סומכת ידיה, על - פי רוב, על כללי החשבונאות המקובלים בעולם המסחר, הלכה היא כי במקרים שבהם כללי החשבונאות אינם מתיישבים עם מטרות דיני המס, כבענייננו, יגברו דיני המס על כללי החשבונאות; וקביעה זו, הנסמכת אף היא על פסיקה קודמת של בית - המשפט העליון, אין בה משום קושי או חידוש מהותי המ צדיקים דיון נוסף. בית - המשפט עמד בפסק דינו על כך שאימוץ גישתן של המבקשות יוביל לתוצאה קשה אחרת של כפל הטבות במס: פעם אחת ברמת החברות המחלקות שיי הנו מאפקט דחיית המס הנובע מיישומו של עיקרון המימוש על פיו הן אינן משלמות מס בפועל במועד שערוך הנכסים; ופעם נוספת, ברמת החברות המקבלות, אשר לגישתן הדיבידנד שחולק להן חוסה תחת הפטור הקבוע בסעיף 126 )ב( לפקודה. תוצאה זו אינה ראויה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=