פרק -8 מכירת מניות, שינויים בהון , חלוקות רווחים ומכירת זכויות בתמורה מותנית: חישוב רווחים ראויים לחלוקה בעת מכירת מניות ייחוס הוצ ' לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון , מכירת זכויות בתאגיד בתמורה מותנית, סיווג מניות בכורה, תשלום לחברת אם בגין מכשירים הוניים ועוד 253 כיצד יש להפעיל את נוסחת סעיף 18 )ג( בכל הקשור להכנסות משותפות: לטענת פקיד השומה, יש להביא בחשבון את ההכנסה החייבת המועברת לשותף )המערערת( כהכנסה שבגינה יש להפעיל את נוסחת ייחוס ההוצאות ואילו לטענת החברה יש לקחת את מחזור השותפות ולייחס בגינה הוצאות, שכן נוסחת סעיף 18 )ג( מתייחסת למחזור ההכנסות ולא להכנסה החייבת. ביהמ"ש דחה את טענת החברה בנימוק שהיא העלתה טענה זו לראשונה רק בנימוקי הערעור וגם זאת, בשולי טענותיה וללא כל פירוט או תחשיב. בית המשפט קיבל את עמדת החברה בסוגיה אחת בלבד וזאת, לגבי דיבידנד שהתקבל מהשקעה במניות של חברת פאוור קארד בסכום נמוך ) 3,000 ש" ח בעוד שקיבלה ממנה דיבידנד בסכום של 4 מיליון ש"ח( - בנוגע לכך, קבע בית המשפט כי אכן, לא הוצאו הוצאות מימון בגין הכנסה זו ולכן אין לייחס לה הוצאות אלו. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון )ע"א 918/15 (, ואולם הדיון שם נסוב סביב סוגיה אחרת. פס"ד אמבה השקעות פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז לוד של השופט סטולר )ע"מ 40520-01-11 ( דן במספר סוגיות ובהן, בין היתר, בייחוס הוצאות הנהלה וכלליות לפי סעיף 18 )ג( לפקודה על הכנסה מדיבידנד שקיבלה חברת אמבה השקעות בע"מ ") המערערת (" . המערערת עסקה במתן ייעוץ מקצועי, שניתן על - ידי בן- זוגה של בעלת המניות, יעקב בן גור )" קובי .(" לחברה נוצרו הכנסות בשל הייעוץ ש נתן קובי, ו בשל כהונתו כדירקטור בחברות שונות. המערערת טענה כי ההוצאות אותן הוציאה קשורות בקשר ישיר עם הכנסותיה מייעוץ, שימשו כולן בהשגת הכנסה זו ולא שימשו כלל בהשגת הכנסותיה מדיבידנד. לדוגמא, סעיף הוצאות הנהלה וכלליות כולל הוצאות פחת בגין ציוד משרדי. להוצאה זו אין כל קשר, ולו עקיף, להכנסת המערערת מדיבידנד. עוד טענה המערערת כי הדיבידנד התקבל מחברות בעלות מבנה, המושכר בהסכם שכירות ארוך טווח עם שוכר אחד בכל מבנה. ניהול החברות מתבצע על - ידי חברת ניהול בה אין למערערת כל מעורבות בתהליך קבלת ההחלטות. על כן, הוצאות ההנהלה וכלליות של המערערת אינן כוללות כל הוצאה בגין ניהולן של החברות ממנה קיבלה את הדיבידנד. לאור שיעור החזקתה של המערערת בחברות, אין לה כל השפעה על חלוקת הדיבידנד בחברות אלו. פקיד השומה )" המשיב (" טען כי המערערת הציגה לראשונה בדיון ההוכחות הסכם ניהול ) לתקופה של מיום 1 ביוני 2006 ועד ליום 31 במאי 2008 ( ממנו ביקשה ללמוד כי הוצאות ההנהלה והכלליות אינן כוללות כל הוצאה בניהול של החברות שהוחזקו על - ידי המערערת. על אף שלטענת המשיב לא ניתן ללמוד מהסכם זה לגביי הוצאות ההנהלה והכלליות , קיבל המשיב את אופן הייחוס של המערערת לחצי השני של שנת , 2006 ולשנת המס .2007 אולם, הסכם הניהול מתייחס רק לתקופה האמורה ואינו מתייחס לתקופה מוקדמת יותר הנכללת אף היא בשומות, ולכן המשמעות היא שהמערערת נשאה באותה תקופה בהוצאות הנהלה והכלליות של החברות הפטורות ממס לפי חוק עידוד השקעות הון. בית המשפט קבע כי מקובלת עליו עמדתו של המשיב בעניין זה. המשיב קיבל את אופן הייחוס של המערערת לאחר הצגת הסכם הניהול, ואם המערערת הייתה מציגה הסכם ניהול גם לשאר שנות המס נושאות הערעור )ככל שיש הסכם שכזה(, סביר כי המשיב היה מקבל את אופן הייחוס גם לשאר שנות המס. על מנת להוכיח את טענתה, היה על המערערת להמציא ראיות שיתמכו בטענתה, כפי שעשתה לשנות המס 2006-2007 . המערערת לא הוכיחה את טענותיה בממצאים אובייקטיביים תומכים, כפי שהייתה צריכה לעשות, ולכן אין מנוס אלא להחיל את החלופה השנייה בסעיף 18 )ג( ולערוך ייחוס הוצאה לכלל הוצאות המערערת, בהתאם לנוסחה הקבועה בסעיף.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=