פרק - 4 מיסוי יחידים: בעל עסק זעיר , חישוב נפרד , קביעת תושבות, עולים חדשים, תגמול הוני, נאמנויו ת, הוצאות שהייה לתושב חוץ 132 בית המשפט קבע כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה לעניין הוכחת "נכס" שיצר בזמן עבודתו בחברה הבת בחו"ל ועל כן מלוא הכנסותיו הינן מעבודה )הכנסות אקטיביות( ויתחייבו במס בישראל היות והעבודה בוצעה בישראל. יחד עם זאת, ראוי לציין כי השופט מלצר מצא מקום להסתייגות, בצריך עיון, כי בהתייחס להכנסה שמקורה בנכסים מחוץ לישראל, יכולה הכנסה כאמור במצבים מסוימים, בעיקר בתחום הקניין הרוחני, גם לכלול הכנסות אקטיביות מסוימות. 7.2 פסק הדין בעניין ירון מאיר - דחיית עמדת פקיד השומה לגבי שלילת פטור לתושב חוזר על הכנסתו מדיבידנד בפסק הדין של בית המשפט המחוזי )ע"מ 21579-01-20 ( נדו ן מקרה שבו המערער, תושב חוזר לאחר שהיה תושב חוץ למעלה מ 6 שנים, דווח לפקיד השומה על הכנסות מדיבידנדים הפטורים ממס בהתאם לסעיף 14 )ג() 1 ( מדיבידנד, בעוד פקיד השומה טען שהכנסות אלו הינן הכנסות לפי סעיף 2)1 ( לפקודה ועל כן אינן הכנסות פטורות בידי תושב חוזר. בין נימוקי פקיד השומה לקביעתו נאמר כי המערער מנהל עסק אקטיבי, הוא נושא באחריות , כדירקטור, לתפעול השוטף של החבר ה הזרה ממנה קיבל את הדיבידנדים ולקביעת אסטרטגיות בה, ועל כן לא סביר שה וא לא תוגמל על פעילותו זו. פקיד השומה אף הוסיף כי תדירות התשלומים ששולמו למערער, בין פעם לפעמיים בחודש, אינה מאפיינת תשלומי דיבידנד. המערער טען מנגד כי מדיניותה של החברה ממועד הקמתה הינה לחלק דיבידנדים באופן שוטף, מייד כשהיה בידה לעשות כן, מאז חזרתו לישראל לא היתה לו כל פעילות ב חברה הזרה ו לאורך כל תקופת פעילותה של החברה הזרה כיהן בה אדם אחר כמנכ"ל ולכן לא היה צורך בשירותי ניהול מצדו של המערער. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במלואו וציין כי סיווג הכנסה המשקף את מהות העסקה והמגשים את תשלום מס אמת אינו נקבע בהכרח על פי שיעור המס המירבי האפשרי, כי אם על יסוד הגשמת תכליתו של החוק והעקרונות העומדים בבסיסו. מטרת סעיף 14 לפקודה היא קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי לישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל. לצורך כך נקבע פטור שתכליתו היא לא לחייב במס על הכנסה שאלמלא המעבר ארצה לא היתה חייבת במס בישראל, ולחייב במס בישראל הכנסה שגם לולא ה מעבר לישראל הייתה חייבת במס. במקרה דנא, היסטוריית התשלומים ששילמ ה החברה הזרה לבעלי מניותיה מעידה על אבחנה ברורה בין תשלומי חלוקת רווחים לבין תשלומי משכורת בעד עבודה, ולאור הראיות ניתן לקבוע כי מאז שחזר המערער לישראל, הוא לא נתן שירותים ל חברה הזרה ולכן לא ש ולמה לו תמורה בעד שירותים. לעניין תדירות התשלומים קבע בית המשפט כי הוא תומך דווקא בכך שמדובר בתשלומי דיבידנד שכן מועדם אינו ידוע מראש וסכומם משתנה בהתאם להצטברות רווחים בחברה. זאת בשונה מתשלומי משכורת, דמי ניהול ושכר דירקטורים שמשולמים במועדים קבועים ונוטים ליציבות מבחינת סכומיהם וא ינם תלויים בהיווצרות רווחים בחברה. בית המשפט קבע כי גם אם קיימות לדירקטורים סמכויות ניהול ופיקוח, הרי שבפועל נוהלה החברה על ידי המנכ"ל ולא על ידי הדירקטורים, לרבות המערער. כמו כן הזכירה השופטת כי אין חובה שדירקטור יקבל תמורה בעד תפקידו בחברה ואין זה בלתי מתקבל על הדעת כי בעלי מניות לא יקבלו שכר דירקטורים או דמי ניהול, חרף תפקידם כדירקטורים, ויסתפקו בחלוקת דיבידנד. . 8 תמריץ לה געה ארצה של מדענים ישראלים - פטור ממס לגבי הכנסה מתמלוגים מסוימים )הוראת שעה ליחיד שנהיה תושב ישראל בתקופה (2011-2015 במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012 נקבעה הוראת שעה שתקפה רק למי שנהיה תושב ישראל עד ליום 31 בדצמבר 2015 לפיה הוענק תמריץ להשבת מדענים ישראלים השוהים בחו"ל, ולעליית מדענים, באמצעות מתן פטור ממס לגבי הכנסה מתמלוגים מסוימים. חוק המדיניות קובע פטור ליחיד, שהוא עולה חדש או תושב חוזר )שהיה תושב חוץ במשך 6 שנים רצופות לפחות( שהוזמן, בהיותו תושב חוץ, לעבוד במוסד אקדמי או בבית חולים בישראל ") מוסד "(, לגבי הכנסה מתמלוגים, שיקבל מחברת יישום שבבעלות המוסד, עימה התקשר בהסכם לפיתוח מוצר )לרבות ידע(, וזאת במשך 5 שנות מס, שתחילתן בשנת המס הראשונה שבה החל לקבל הכנסה כאמור . הפטור ממס יינתן רק על אותו חלק מהתמלוגים, הנובע ממתן זכות השימוש במוצר לתושבי חוץ 79 . ובלבד שהתקיימו כל אלה: 79 החלק המיוחס לשימוש ביד י תושב י חוץ, ייקבע על סמך שיעור הכנסות החוץ של חברת היישום מתוך כלל הכנסתה, והכל לפ י אישור רואה חשבו ן שצורף לדוח השנת י של חברת היישום .
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=