פרק - 4 מיסוי יחידים: בעל עסק זעיר , חישוב נפרד , קביעת תושבות, עולים חדשים, תגמול הוני, נאמנויו ת, הוצאות שהייה לתושב חוץ 126 התושבות הוא פרי שינוי הדרגתי אך ישנם מקרים, כפי שעולה בעניינה של יעל צור, בהם השינוי הינו חד וברור . לכן, על אף התקופה הקצרה יחסית מחוץ לישראל, קבע השופט שהיא אכן ניתקה את תושבותה, וציין כי: • הפרמטרים שנקבעו בסעיף 1 לפקודה לקביעת "תושבות" הינם מבחני עזר בלבד. • החזקה של ימי שהייה בישראל ניתנת לסתירה על - ידי כל אחד מהצדדים )הנישום ופקיד השומה(. • מקום מרכז חייו של הנישום נקבעת על פי סממנים אובייקטיבים )כגון בית הקבע, מגורי המשפחה, מקום העיקרי של נכסי הנישום, ביטוח רפואי בחו"ל ועוד( ועל פי סממנים סובייקטיביים המלמדים מה הייתה כוונת הנישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו )התפטרות מעבודה, צפי להתקשרות ארוכת טווח של חמש שנים עם המעסיק בחו"ל, השכרה ארוכת טווח של הדירה בישראל ועוד(. .7.5 פסק הדין בעניין רפי אמית - סיווגו של יחיד חסר תושבות כתושב ישראל בפסק הדין בבית המשפט העליון )ע"א 476/17 ( נדון עניינו של המערער לגביו טען פקיד השומה, כי למרות שהיה בישראל בשנת 2007 רק 30 יום, הוא עדיין נחשב תושב ישראל, וזאת בהתאם למבחן "מרכז החיים". בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי על אף שבהתאם לחזקות הכמותיות הקבועות בפקודה, המערער אינו נחשב תושב ישראל, מרכז חייו של המערער באותה השנה מלמד אחרת. בית המשפט ציין כי אכן יתכן מצב בו אדם אינו תושב של אף מדינה לצרכי מס, אולם שבשעה שאדם מצביע על תושבותו במדינה אחרת לצרכי מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל . למעלה מכך, בית המשפט הוסיף אמירות מרחיקות לכת בכל הקשור לעניין התושבות. לדידו, נקודת המוצא של יחיד שהינו אזרח ישראל וגדל בה, היא שהוא נותר תושב ישראל, אף אם הוא שוהה מחוץ לה פרקי זמן ממושכים. על מנת להסיר מעליו את תושבותו הישראלית עליו לבצע "צעדים בעולם המעשה" על מנת להוכיח את כוונתו לנתק כל זיקה לישראל, זאת כגון על - ידי ויתור על אזרחותו, מכירת כל נכסיו בישראל, ועוד. .7.6 פסק דין בעניין בר רפאלי - מבחן "מרכז החיים" לעניין תושבות לצורכי מס בישראל בפסק הדין של בית המשפט המחוזי )ע"מ 6418-02-16 ( נדון מקרה של אזרחית ישראל ש עיקר עיסוקה בתחום הדוגמנו ת ברחבי העולם. בית המשפט המחוזי התייחס בהרחבה למבחנים השונים שבסעיף 1 לפקודה וקבע כי אין המדובר בקריטריונים מוחלטים והבחינה תהיה של מכלול הזיקות ועוצמתן לישראל. במקרה שבו מדובר בא דם שנולד וגדל בישראל ו הפסיק לטענתו להיות תושב ישראל לכמה שנים, כאשר בסופן חזר לישראל, הנטל המוטל על נישום לשכנע כי אכן חדל להיות תושב ישראל במהלך התקופה האמורה, הוא כבד. יותר מכך, העובדה כי לא הפך לתושב לצרכי מס של מדינה אחרת מטיל נטל כבד פי כמה - נטל שהמערערת לא הצליחה להרים. נושאים נוספים שהיו לרועץ בפסיקה כנגד המערערת היו בין היתר, העובדה שהחזיקה בכרטיסי אשראי בישראל, הגיעה לביקורים בישראל בתדירות גבוהה, שימוש בבית הוריה בישראל כ"בית קבע", רכישת תרופות בישראל ואף קבלת החזרים מקופת החולים, פעילות בארגונים התנדבותיים בישראל, הי עדר אזרחות זרה ואפילו היעדר בקשה לקבלת אזרחות זרה, מילוי הצהרות שנתיות לרשויות המס בארה"ב בטפסים המיועדים למי שאינו תושב ועוד. .7.7 פסק דין בעניין זנדר - ניתוק תושבות לצורכי ביטוח לאומי בישראל של זוג ששהה בחו"ל 3 שנים בלבד בית הדין האזורי לעבודה ) 18389-08-21 ( פסק כי בני זוג ש עזבו את ישראל לאירלנד ושבו אליה לאחר 3 שנים, על אף ש המשיכו לשלם בתקופת היעדרותם, דמי ביטוח לאומי בישראל, בשיעור המינימלי, כדי לשמור על זכויותיהם, לא היו תושבי ישראל במהלך תקופה זו . לעמדת בית המשפט הוכח שהתובעים ניתקו את הקשר שלהם לישראל והשתקעו באירלנד, הם עזבו את הדירה שבה גרו בשכירות בישראל, התפטרו מהעבודות שבהן עבדו, בן הזוג מכר מכונית שהיתה בבעלותו ואף איבד עקב המעבר לחו"ל את כשירותו כטייס בחיל האויר הישראלי. העובדה שהם רכשו דירה באירלנד מחד, אל מול סיום חוזה השכירות בישראל, מעידה על כוונה ברורה להשתקע באירלנד. לעמדת בית הדין, העובדה שבני הזוג המשיכו לשלם דמי ביטוח בישראל, מעידה אמנם על זיקה כלשהי לישראל, אולם לאור מכלול הנסיבות, אין בה, כשלעצמה, כדי להעיד על היותם תושבי ישראל בשנת 2019 שעה שכל הזיקות האחרות מצביעות על כוונה ורצון להשתקע בחו"ל. זאת ועוד, חזרתם לישראל לאחר תקופה קצרה יחסית נבעה מנסיבות חריגות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=